נשוי או כבוי

פרק ב' הוא הזדמנות ללכת בגדול על החלומות שלנו שכבר חשבנו

שסגרנו בתוכנו ואיבדנו.

אך מצד שני, מעטים הם הזוגות שיכולים להרשות לעצמם כלכלית

לחיות בשני בתים נפרדים ולמזער את המעורבות של הילדים, בתוך

השינוי שהם בחרו לקחת על עצמם.

לרוב, פרקי ב׳ אינם נבנים בסביבה ״סטרילית״ כמו שנבנה פרק א׳,

אלא מערבים בתוכם הרבה מאוד סוגיות הקשורות בחינוך והורות

חורגת.

בגיל חמישים, כשאת מבוגרת וגידלת שישה ילדים מתוקים, חלקם

חיים וחלקם נפטרו, את מביטה בעצמך ומנסה להבין את המציאות

המוזרה שנקלעת אליה מבלי לבחור.

במבט לאחור, 35 שנים חלפו, עברו גם החוויות בגידול ילדיי, חלקם

התחתנו וב"ה יש לי גם נכדים מתוקים ומקסימים, שאני נהנית לבלות

איתם וממש משתעשעת מהם.

האם פעם שאלת את עצמך מה את עושה כשאת פוגשת את עצמך

לאחר 35 שנה, גרושה, ללא בעל וללא ילדים בקרבתי, איך אני מבשלת

רק לעצמי? עם מי אני מדברת כשאני רוצה לשוחח, לספר על דברים

שהיו או שקרו? למי אספר דברים שנעים לדבר עליהם, או שלא נעים

להיזכר בהם? כיצד אני משלמת חובות גדולים שנאלצתי לשלם מבלי

לבחור?

כיצד אני הולכת לפגישות? בינתיים נפגשתי עם 51 גברים והם אפילו

לא מתחילים להיות דומים למה שאני צריכה. לא שאני מחפשת מלאך,

אבל לפחות שיהיה משהו משותף אחד קטן.

בספר זה מנסה המחברת להביא בפניכן את הסיטואציות שנקלעה

אליהם במפגשיה עם בני זוג כפוטנציאל לפרק ב', שאולי נתקלתן בהם

גם אתן, בדרך לפרק ב' משלכן.