ילד מניר

ביום חורף קר, מתוך דף נייר אחד, אימא יוצרת ילד קטן.
לאט ובסבלנות היא מציירת, גוזרת ומוסיפה פרטים: בית, חלון, עץ וציפור, ועולם שלם מתעורר לחיים על הדף.
הילד מנייר עובר רגעים קטנים של יום־יום: לפעמים הוא מתקמט, לפעמים נרטב, לפעמים צריך לחכות עד שישוב להיות כפי שהיה. אימא מטפלת בו בעדינות, מסדרת, מייבשת, שומרת עליו קרוב.
אך בתוך העולם השקט שיצרה, הילד נשאר לבדו.
עד שיום אחד, מצטרפת אליו דמות נוספת ומשהו חדש מתחיל להיווצר ביניהם.
אתי מור, ילידת פולין (1949), עלתה לישראל בגיל שבע. החלה לצייר כבר מגיל שנתיים ולאחר שירותה הצבאי טסה לניו יורק ללימודי אומנות. במהלך שהותה שם נולדו שני בניה. בשנת 1981 חזרה לישראל לאחר תקופה ממושכת בחו״ל. לאורך כל חייה עסקה בציור ובפיסול, וספר זה הוא ספרה הראשון – תהליך שהחל עם לידת בנה, לי.