ריקוד אחרון בכפר סבא

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן

אֲנִי שׁוֹרֵק לַזְּמַן בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב.

שֶׁיֵּלֵךְ לְצִדִּי בְּקוֹלָר

כְּמוֹ רוֹטְוַיְלֶר שֶׁמְּפַחֵד מֵהַלַּיְלָה.

שׁוֹרֵק לַזְּמַן, מְאֻכְזָב מִגּוּרִים

שֶׁחוֹמְקִים לַאֲפֵלוֹת חֲדָשׁוֹת,

גּוּרִים שְׁמֵנִים, שֶׁנֶּעֱלָמִים כָּכָה.

אֲנִי רוֹאֶה פָּנִים רְחוֹקוֹת.

פְּנֵי תִּינוֹק אֲדֻמִּים

שֶׁפַּעַם צָהֲלוּ לִקְרַאתִי.

זוֹכֵר שֶׁנָּגְעוּ בִּי,

בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב יֵשׁ גְּבוּל אָפֵל.

זהו ספרו של עודד שי.

ספר שיריו האחרון גם אם את גרה רחוק

יצא לאור בהוצאת גוונים, 2008