תקווה

אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע חיפוש אחר התקווה בין הצילומים והשירים. זהו ספר הצילום השלישי שלי, ספר אמנות בשחור־לבן, המשלים בין תמונות עוצמתיות לשירי הייקו עדינים.

על הפרויקט:

הספר מציב סימן שאלה מהותי: האם עדיין יש תקווה?

זהו מפגש ייחודי בין שתי שפות אמנותיות:

• צילומי שחור־לבן  – מבטים חדים, חשופים וכנים אל רגעים אנושיים ואל הנוף הפנימי.
• שירי הייקו  – שירים קצרים ותמציתיים, הלוכדים רגש רגעי לפני שהוא חולף.

מעבר להיותו יצירה אמנותית, הספר הוא גם חלק ממסע אישי עמוק. אני מאמין כי צילום ושירה יכולים לפתוח חלון עבור אחרים, ולהראות שגם אל מול קושי ניתן למצוא יופי, חמלה ותקווה. כל תמונה וכל שיר הם עדות לרגע קטן של אמת, שנאסף לאורך השנים מתוך חיפוש אחר משמעות.

קצת עליי

שמי אלכס זויתן, אמן רב־תחומי, צלם, פסל, צייר ועוד. את דרכי בצילום התחלתי בשנת 2003, לאחר לימודיי במדרשה הגיאוגרפית לצילום. בהמשך למדתי אמנות וחינוך במדרשה לאומנות (2009–2013), השלמתי תואר שני בחינוך ואמנות (2017) ולימודי המשך באומנות המקבילים לתואר שני (2019). עבודותיי פורסמו במגזינים שונים ונמצאות באוספים פרטיים בארץ ובעולם.

ספרי הצילום הקודמים:

• הספר הראשון עסק במסע בצפון הודו.
• הספר השני בחקר האדם ופולחני האמונה.
• הספר הנוכחי, האישי ביותר, מפגיש בין שחור־לבן לשירי הייקו, ובמרכזו החיפוש אחר

      התקווה.

עבורי האומנות היא מפלט. אם בפיסול, בצילום נוף, בעבודה דיגיטלית או בציור, תמיד מתקיים חיבור לרעיונות, לרגשות ולחיפוש אחר עומק. מאז גיל 19 אני מתמודד עם פוסט־טראומה ונכות, והאומנות היא המקום שבו אני נושם, יוצר ומעניק משמעות לקושי.